*
כְּשֶׁבּוֹרְחִים שׁוּב וְשׁוּב, נְתִיב הַבְּרִיחָה הוֹפֵךְ מֻכָּר – הַמָּקוֹם אֵלָיו הָלַכְתִּי כְּדֵי לֹא לָשׁוּב הַבַּיְתָה הָפַךְ סָלוֹן בֵּיתִי, וְהַסְּפָרִים (דֻּגְמָה אַחַת מִנֵּי רַבּוֹת) שֶׁהָיוּ תַּחְלִיף שֵׁנָה, הָפְכוּ שֵׁנָה בִּזְמַן עֵרוּת. נוֹתַרְתִּי שׁוּב שׁוֹמֵם. * מָבוֹךְ הוּא מָבוֹךְ רַק אִם מְנַסִּים לָצֵאת מִמֶּנּוּ, אַחֶרֶת הוּא סְתָם אֹסֶף מִקְרִי שֶׁל הִתְפַּצְּלֻיּוֹת. בְּדִידוּת הִיא בְּדִידוּת רַק אִם מְנַסִּים? |
סחרחורת
אוֹרוֹת מְסַנְוְרִים אֶת הָעַיִן הַמְנַסָּה לְהִתְמַקֵּד, אֶת הַמַּבָּט הַמְחַפֵּשׂ בְּכָל רֶכֶב חוֹלֵף פַּרְצוּפִים מֻכָּרִים. הַפָּנָסִים עִוְּרִים לָאֲנָשִׁים הַצּוֹעֲדִים לְצַד הַדֶּרֶךְ, אֵלֶּה שֶׁכִּמְעַט בְּעַל כָּרְחָם נֶאֱלָצִים לְנַסּוֹת לְהַבִּיט בַּפָּנִים שֶׁל כָּל נַהָג שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַכִּירוּ. סְחַרְחֹרֶת אוֹחֶזֶת בִּי, כְּמוֹ כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט לַמְּנוֹרָה הַמִּסְתּוֹבֶבֶת מֵאֲחוֹרֵי הַמְאַוְרֵר. |