גיא פינקלשטיין (סופרת ועורכת, ערכה בין השאר את כתב העת צ'יקיטיטו):
אמ;לק: אמנים ישראלים שצריך לתמוך בהם. רכשו את האלבום ״סדקים״ של היוצר והזמר זיו בן-פורת: https://zivbp.bandcamp.com/releases
ועכשיו הארוך:
אל היוצר (והאדם) זיו בן-פורת התוודעתי לראשונה עת שלח חומרים ל״צ׳יקיטיטו״. מיד ידעתי שבשביל חומרים כאלה ייסדתי את המגזין, ולמרות שהם לא היו קלים לעיכול, ההתלבטות היחידה שלי היתה *איזה* מהסיפורים לשלב בגיליונות. בגזרת הפרוזה, זיו תרם לגיליון 2 (אפריל) את הסיפור ״שיווי משקל״ ולגיליון 3 (יוני) את הסיפור ״דיאלוג״.
במרחב האודיטורי נפגשתי היום לראשונה עם המוזיקה של זיו בצורת האלבום ״סדקים״. מה זה ״סדקים״? ״סדקים״ זה לשמוע עברית ולהרגיש יבשת אמריקה - לפרקים סוג של דרום-אמריקה בטונציה מערבית (כמו ב״נקודת מבט״ שיש בו שילוב מעניין של צלילים ארגנטינאיים וברזילאיים ו״משהו אחר״ בהרמוניה מופלאה), לפרקים נותנים את הטון צאצאי האינקה השזופים, על כלי הנשיפה ובגדיהם הצבעוניים (כמו ב״עוף ושמו חול״) ובפעמים אחרות זהו דווקא לאונרד כהן הקנדי שמציץ מהרצועה (״ובעצם, איפה אתה״). כל אלה הם מעין רוחות חוצות-אמריקה שמנשבות בתוך ״סדקים״, אבל ״סדקים״ הוא לא זה ולא זה ולא זה, הוא פשוט זיו בן-פורת, אמן אינדיבידואלי שאינני יכולה לשייך לשום זרם, רק לשמוח שבין כל הזבל-באותו-שטנץ של המאה ה-21 יש גם זיוים בן-פורתים.
אמ;לק: אמנים ישראלים שצריך לתמוך בהם. רכשו את האלבום ״סדקים״ של היוצר והזמר זיו בן-פורת: https://zivbp.bandcamp.com/releases
ועכשיו הארוך:
אל היוצר (והאדם) זיו בן-פורת התוודעתי לראשונה עת שלח חומרים ל״צ׳יקיטיטו״. מיד ידעתי שבשביל חומרים כאלה ייסדתי את המגזין, ולמרות שהם לא היו קלים לעיכול, ההתלבטות היחידה שלי היתה *איזה* מהסיפורים לשלב בגיליונות. בגזרת הפרוזה, זיו תרם לגיליון 2 (אפריל) את הסיפור ״שיווי משקל״ ולגיליון 3 (יוני) את הסיפור ״דיאלוג״.
במרחב האודיטורי נפגשתי היום לראשונה עם המוזיקה של זיו בצורת האלבום ״סדקים״. מה זה ״סדקים״? ״סדקים״ זה לשמוע עברית ולהרגיש יבשת אמריקה - לפרקים סוג של דרום-אמריקה בטונציה מערבית (כמו ב״נקודת מבט״ שיש בו שילוב מעניין של צלילים ארגנטינאיים וברזילאיים ו״משהו אחר״ בהרמוניה מופלאה), לפרקים נותנים את הטון צאצאי האינקה השזופים, על כלי הנשיפה ובגדיהם הצבעוניים (כמו ב״עוף ושמו חול״) ובפעמים אחרות זהו דווקא לאונרד כהן הקנדי שמציץ מהרצועה (״ובעצם, איפה אתה״). כל אלה הם מעין רוחות חוצות-אמריקה שמנשבות בתוך ״סדקים״, אבל ״סדקים״ הוא לא זה ולא זה ולא זה, הוא פשוט זיו בן-פורת, אמן אינדיבידואלי שאינני יכולה לשייך לשום זרם, רק לשמוח שבין כל הזבל-באותו-שטנץ של המאה ה-21 יש גם זיוים בן-פורתים.
ליאב טייכנר:
זיו בן-פורת אשר כותב, מלחין ומופיע כבר כמה שנים הוציא את הדיסק (הקצר) הראשון שלו.
מה התוצאה? זיו פילס לעצמו את הדרך לז'אנר במוסיקה העברית משל עצמו, הווה אומר - אין מוסיקאי בארץ שנשמע כמו זיו. ההלחנה והעיבוד מגיעים מהתפר שבין מערב למזרח, הלא הוא דירתו של זיו. המילים לעומת זאת, נלקחות מזיו, שאינו נמצא על התפר שבין מערב למזרח, אלא על התפר שבין מדבר למקור מים.
טכנית התקליט לא מושלם. הנגינה - היצירתית והמושקעת - לפעמים מפוספסת מעט. השירה היא הטובה ביותר שזיו הקליט, אבל עדיין הוא לא זמר דגול לפי סטנדרטים קונבציונאליים. ראוי להזכיר שגם דילן, כהן וקרול קינג הם לא זמרים דגולים לפי סטנדרטים קונבציונליים, ושיריהם תלויים במידה רבה בשירתם האקספרסיבית. והשירה של זיו? היא השירה של זיו, וזה מה שהשירים האלו צריכים.
התקליט עצמו קצר מאוד, ומרגיש יותר כמו מעגל שירים מאשר תקליט. הסוף וההתחלה שלו מתחברים אחד לשני ומציירים נוף מדברי שאינו נגמר. בהתחשב בתכונה הזו של האלבום, אולי ראוי במיוחד שהשיר האחרון הוא "עוף ושמו חול".
שמעו, ואם אהבתם תרכשו. אני הייתי מתחיל ב-"סימטריה מאוחרת", אבל חילקתי מספיק המלצות ליום אחד.
זיו בן-פורת אשר כותב, מלחין ומופיע כבר כמה שנים הוציא את הדיסק (הקצר) הראשון שלו.
מה התוצאה? זיו פילס לעצמו את הדרך לז'אנר במוסיקה העברית משל עצמו, הווה אומר - אין מוסיקאי בארץ שנשמע כמו זיו. ההלחנה והעיבוד מגיעים מהתפר שבין מערב למזרח, הלא הוא דירתו של זיו. המילים לעומת זאת, נלקחות מזיו, שאינו נמצא על התפר שבין מערב למזרח, אלא על התפר שבין מדבר למקור מים.
טכנית התקליט לא מושלם. הנגינה - היצירתית והמושקעת - לפעמים מפוספסת מעט. השירה היא הטובה ביותר שזיו הקליט, אבל עדיין הוא לא זמר דגול לפי סטנדרטים קונבציונאליים. ראוי להזכיר שגם דילן, כהן וקרול קינג הם לא זמרים דגולים לפי סטנדרטים קונבציונליים, ושיריהם תלויים במידה רבה בשירתם האקספרסיבית. והשירה של זיו? היא השירה של זיו, וזה מה שהשירים האלו צריכים.
התקליט עצמו קצר מאוד, ומרגיש יותר כמו מעגל שירים מאשר תקליט. הסוף וההתחלה שלו מתחברים אחד לשני ומציירים נוף מדברי שאינו נגמר. בהתחשב בתכונה הזו של האלבום, אולי ראוי במיוחד שהשיר האחרון הוא "עוף ושמו חול".
שמעו, ואם אהבתם תרכשו. אני הייתי מתחיל ב-"סימטריה מאוחרת", אבל חילקתי מספיק המלצות ליום אחד.
יאיר קוצר (מלהקת Tangerine Sunrise), שגם משתתף ב"סדקים" בשני שירים:
למי שעדיין לא הספיק לשמוע - ל זיו בן פורת - מוזיקה, שירה וסיפורים קצרים יש מיני-אלבום בשם סדקים, שאני משתתף בשניים מהשירים בו. מתאים לימי חורף גשומים, מתאים לימי שרב בלהבות. מתאים לכל עת.
למי שעדיין לא הספיק לשמוע - ל זיו בן פורת - מוזיקה, שירה וסיפורים קצרים יש מיני-אלבום בשם סדקים, שאני משתתף בשניים מהשירים בו. מתאים לימי חורף גשומים, מתאים לימי שרב בלהבות. מתאים לכל עת.